יומנו של ג'ובניק - השמירה:
חודש חדש התחיל. המשכורת נכנסה, הויזה ירדה, וכמובן, לוח שמירות חדש התפרסם.
ראיתי אותו ונדהמתי! "שמירה אחת, פאקינג שמירה אחת!" חשבתי לעצמי.
בן זונה האחראי שמירות, הרי בהסתייגויות רשמתי שאני לא יכול לשמור כל החודש. וגם זה שאחריו. וגם אחריו. בחודש לאחר מכן אני פנוי ליום אחד, בכל זאת, אני חייל בצה"ל שמשרת את המדינה בגאווה.
טופס נשק כבר מוכן, כן, ההוא שהפך מאבטש לשמירה, רק עוד מחיקה של תאריך. גם חוסך בנייר וגם מציל עצים. אני צריך לקבל עיטור כבוד על דברים כאלה.
"כמעט הכל מוכן", חשבתי, "רק לקבוע תור למרפאה יום לפני השמירה וזהו".
היום ההוא הגיע, והגעתי למרפאה.
ברגע שנכנסתי לרופאה היא הסתכלה עליי וחייכה, "אז מה הסיפור הפעם? וכדאי שיהיה אמין. אין לך בקרוב שמירה במקרה, נכון?".
"מה פתאום?", אמרתי בחזרה, "כבר שבוע שלא הייתי פה, למה בזלזול?" כאשר בידי כבר הייתה הפנייה מוכנה.
גימלים לא קיבלתי והלחץ גבר - יום השמירה הגיע.
בדרכי לנשקיה , כוסס ציפורניים , כי רגע מכריע בפתח - איזה שמירה אני?! במשמרת של הקצין או הנגד? זה הדבר שיכריע את אופן השמירה שלי הלילה.
בפק"ש כתוב משמרת פשרה - חצי בזמן המשמרת של הקצין וחצי של הנגד.
העליית משמר הגיעה, הגיע הזמן לפגוש את הקצין. וגם את הנגד אם יהיה לו כוח לבוא, בכל זאת , נגד ג'ובניק - לא בא ברגל.
לפני שאני ממשיך את הסיפור , יומן יקר, כדאי שתדע חלק מ"תורת הג'ובניק" הגדולה בחוכמתה.
עם דרגה גדולה באה גם צהיבות גדולה. או עם כל קצין דתי. במיוחד בדרגת סרן. ואם הוא אתיופי - הלך עלייך.
בנוסף, קצין קירח הוא סימפטום לצהיבות- עליי. הקצין שלי היה סגן, קירח, אז חששתי מעט. בלילה , השמירה שלי החלה. "קדימה, רק חצי עם הקצין וזהו." חשבתי לעצמי.
20 דקות לתוך השמירה, ואני שומע את הקצין מאחוריי צועק לעברי: "חייל, תיזהר עם הבננה!"
לרגע נבהלתי שהוא הבחין בפרויט נינג'ה שבפלאפון בין הרגליים שלי, ורק אז הבנתי שהוא מדבר על הדבר המגניב הזה למחסניות. סלנג צבאי - לא בשבילי.
שעה לתוך השמירה, ג'ובניקית מבולבלת מתעתעת ברחבי הבסיס כשבידה מחזיקה עיתון ופלאפון. היא באה להתיישב לידי.
"באתי להעביר לך את הזמן, בוא נמלא תשחץ." היא אמרה ופתחה את העיתון.
בתור ג'ובניק מסור - אני ממלא כל יום תשחץ ב"ידיעות אחרונות", אז זרמתי.
פתרתי את הרוב, למרות מושג שתעתע בי במקצת: "מקום בארץ ישראל - כפר - _ _ _".
מיד אמרתי "כפר חבד!". זה הזמן שאתה מבין שאתה יותר מדי זמן בצריפין.
כאשר כפר חבד עולה לך לראש לפני כפר סבא.
חצי שמירה עברה, והיא כבר הלכה.. "מפה זה משחק ילדים , הנגד עלה" אמרתי לעצמי והתעוררתי בבוקר, בדיוק בזמן לירידת משמר שלי.
יומן יקר, זמן לא קל עבר עליי , אבל מי אני שאדבר כאשר יש אנשים שמסכנים את עצמם כל יום.
זה נכון, אני מדבר על אנשי הקריה , שמסכנים את עצמם כל יום בתלונת מ"צ.. בכל זאת, קצת פרופורציה.
